כפי שציינתי בעבר, חלקן העיקרי של חקירות המצ"ח בצה"ל נוגעות לשימוש בסמים ורובן המוחלט נוגע לשימוש בקנאביס.
למרבה הצער גורמי האכיפה משקיעים מאמצים ומשאבים רבים (מידי) בחקירות אלה, ולכן חשוב מאוד לדעת את זכויותיכם כדי להימנע מתסבוכות מיותרות.
אז להנאתכם והשכלתכם – הנה כמה שאלות נפוצות בנושא חקירות סמים בצבא:
1. האם המפקד שלי יכול לבקש ממני לתת דגימת שתן מתי שהוא רוצה?
מפקד שאינו שוטר צבאי לא יכול לדרוש מחייל לתת דגימת שתן, גם לא הרמטכ"ל.
אף מפקד גם לא מוסמך לתחקר חייל שלו בנושא גם אם יש לו חשד שהוא השתמש בסמים, גם אם החייל הודה בפניו שהשתמש בסמים ואפילו אם תפס אותו בשעת מעשה.
המפקד רשאי אך ורק לדווח למצ"ח וכל תחקור של החייל ביחס לחשדות, כמובן מבלי להעניק לו זכויות בסיסיות כמו היוועצות בעו"ד או זכות השתיקה, הוא תחקור פסול ואין שום חובה לשתף פעולה עם תחקור שכזה מצד מפקד.
2. האם חוקרי מצ"ח יכולים לבקש ממני לתת דגימת שתן או דם מתי שהם רוצים?
חוקרי מצ"ח ממש לא יכולים לדרוש מכל חייל למסור דגימת שתן באופן אקראי מתי שמתחשק להם, אפילו אם מדובר בחייל שיש לו עבר של חקירות או הרשעות בתחום הסמים.על מנת לדרוש מחייל למסור דגימת שתן לגילוי שימוש בסמים חוקרי מצ"ח צריכים רף מינימלי של חשד סביר חדש אשר מחשיד את החייל בשימוש בסמים.
חשד סביר שכזה יכול לבוא להתבסס על שלל דברים, החל ממידע מודיעיני "איכותי" שעבר מספר סינונים, כלה בעדות של אדם אשר מחשיד או מפליל את החייל בשימוש בסמים, סמסים או תמונות מחשידות שהתגלו בחקירתו של אחר, או אף תפיסתו של החייל בנסיבות מחשידות בהן נתפסו סמים.
גם אם חייל מזומן לבסיס מצ"ח ומתבקש לתת שתן בשלב הראשון אין מדובר בחובה, והוא יכול לסרב לכך אם הדבר פוגע בפרטיותו והוא אינו חושב שהוצג בפניו חשד סביר מבוסס.
במקרה כזה, חוקר מצ"ח יפנה לקש"ב (קצין שיפוט בכיר) במשטרה הצבאית אשר מוסמך על פי החוק לחייב את החייל למסור דגימת שתן, וזאת לאחר שעיין בחומר החקירה נגדו ושוכנע כי אכן קיין חשד סביר. לאחר שהקש"ב חותם על הצו, חוקר מצ"ח יציגו בפני החייל. סירוב לצו שכזה מהווה עבירה פלילית לפי חוק השיפוט הצבאי, אך פעמים רבות בהיעדר ראיות נוספות החייל יכול להישפט על העבירה בדין משמעתי.
כמובן שבכל מצב שבו נקראתם למצ"ח – מומלץ בחום לפנות ולקבל יעוץ מטעם עו"ד הבקיא בדין הצבאי.
3. האם מצ"ח יכולים לקרוא לי לבדיקת פתע או להגיע לבדיקות פתע בבסיס?
כאמור לעיל, מצ"ח יכולים לקרוא לחייל לבדיקת שתן אך ורק אם קיים נגדו חשד סביר לשימוש בסמים.
בדיקות פתע אקראיות בבסיסי צה"ל ("פעולות מנע") כבר אינן מתקיימות בהוראות הפרקליט הצביא הראשי מזה מספר שנים בשל בעייתיות רבה בחוקיותן.
4. מה קורה למי שמסרב למסור דגימת שתן? האם זה נכון שהוא יכול להיכנס לשנתיים בכלא?
כאמור, סירוב לבקשה "רגילה" למסור דגימת שתן אינו מהווה עבירה ולא ניתן להעניש את החייל על סירוב מסוג זה.
מנגד, סירוב למסור דגימת שתן לאחר שהוצג צו קש"ב המחייב לעשות כן מהווה עבירה פלילית לפי חוק השיפוט הצבאי.
בעבר היה נהוג להגיש כתבי אישום בגין עבירות אלה, והחייל המסרב היה יכול להיכנס לכלא הצבאי בגין הסירוב לתקופות של 10-20 ימים לערך בהתאם לנסיבות, וכן להיות מורד מדרגותיו במסגרת הליך ממושך בן מספר חודשים בבית הדין הצבאי. בשנה האחרונה הוחלה רפורמה בעבירות הסמים בצבא, ובמסגרתה נקבע כי חיילים שמסרבים לצו יעמדו לדין משמעתי באופן מיידי. כך או כך, אף אחד לא נכנס מעולם לשנתיים מאסר בגין סירוב למסור שתן, ומדובר בסך הכל בעונש המקסימלי שקבוע בחוק ואשר לא הוטל ולא יוטל על איש מעולם.
5. הבנתי שאם מישהו "מפיל אותי" ואומר שעישנתי איתו סמים אז זו לא הוכחה לכלום כי לא הודתי, זה נכון?
לא נכון.
עדות של אדם אחר שמפלילה חייל בביצוע עבירה מתוך ידיעה אישית (הכוונה למי שראה את עישון הסם בעיניו ולא שמע על כך) יכולה בהחלט להוביל להעמדה לדין ואף להרשעה.
לכן חשוב תמיד לבקש לקרוא ולראות במו עיניכם את מה שהחוקרים טוענים שמישהו אמר, ורק לאחר קריאת עדותו יש להפסיק את החקירה ולבקש להתייעץ ללא דיחוי בעורך דין.