משפט צבאי

מערכת המשפט בצה"ל

בצבא קיימת מערכת משפט ייחודית ועצמאית שהוקמה לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955 (החש"ץ).

החש"ץ הוא קודקס כולל ומקיף בן לא פחות מ-563 סעיפים המסדירים את מערכת המשפט הצבאי בצה"ל על כל חלקיה. מכוחו פועלים המוסדות המשפטיים השונים כמו בתי הדין הצבאיים, התביעה הצבאית והסנגוריה הצבאית, וכן מוסדרים בו הליכי הדין המשמעתי, הליכי שפיטה ומעצר בצבא, וסדרי הדין כמו הגשת כתב אישום, טענות מקדמיות, גזר דין ועוד.

כל חייל המשרת בצה"ל כפוף, ככל אזרח, לכל חוקי המדינה וביניהם חוק העונשין, אך בנוסף הוא כפוף לחש"ץ המחיל עליו גם עבירות צבאיות שאינן חלות על אזרחים, וגם את מרותה של מערכת המשפט הייחודית בצה"ל.

בעידן הנוכחי "המשפטיזציה" חדרה לכל תחומי החיים ולא פסחה גם על צה"ל. במהלך השירות הצבאי כמעט ואין חייל שלא נזקק לסיוע משפטי מול המערכת בשלב כזה או אחר, לעיתים בשל הליכים פיקודיים ומשמעתיים לא חוקיים, ולעיתים במצב מורכב יותר כמו חקירת מצ"ח הגשת כתב אישום וכו'.

ההליכים המשפטיים השונים בהם ניתן לקבל ייעוץ וייצוג משפטי:

• מעצר וחקירת מצ"ח
• כתב אישום בבית דין צבאי
• ועדות צבאיות: ועדת הערר למשרתי הקבע, ועדה לעיון בעונש, ועדה להעברת כלואים ("ועדה 210"), ועדה להתרת התחייבות, הוועדה המייעצת לעניין שכר בזמן השעיה ועוד.
• הליכים פיקודיים ומשמעתיים: דין משמעתי, מחבוש וריתוק, הליכי השעיה והדחה מתפקיד, שלילת היתרים ופגיעה בזכויות הפרט וכדומה.
• הליכים רפואיים מול מקרפ"ר (מפקדת קצין רפואה)
• הליכים מול רשויות הגיוס: ועדת השגה על קביעת סיווג בטחוני, מיונים ודחיית גיוס, שינוי שיבוץ, פטור משירות, הסדרת מעמד לשוהים בחו"ל ועוד.

בשל טיבו וייעודו של השירות הצבאי וערכי המשמעת הטבועים בו, מערכת המשפט בצה"ל נוהגת פעמים רבות ביד קשה, מחמירה ובלתי מתפשרת.

לכן, רצוי להסתייע בעורך דין מנוסה המכיר את המערכת ואת כל הגורמים הרלוונטיים, כפי שמציע משרדינו באמצעות עו"ד ליאור שטלצר, בעל ניסיון של שנים ארוכות במערכת המשפט הצבאית.

ייעוץ לפני חקירת מצ"ח ובמהלכה

כמו תפקידה של משטרת ישראל ביחס לכלל הציבור, כך תפקידה של המשטרה הצבאית החוקרת לחקור כל חשד לעבירה פלילית שבוצעה ע"י חייל או משרת קבע ואשר יש לה קשר לשירותו הצבאי.

לדוגמא, חייל אשר מואשם בפריצה למכולת השכונתית ייחקר ע"י משטרת ישראל ויעמוד לדין בבית משפט, אך אם האישום הוא פריצה לשק"ם הבסיס אזי החקירה תבוצע ע"י מצ"ח והחייל יעמוד לדין בבית-דין צבאי.

מצ"ח מבצעת חקירות של עבירות פליליות "רגילות" כמו עבירות סמים, עבירות מין, עבירות רכוש ומרמה, ובנוסף חקירות של עבירות צבאיות ייחודיות שאינן קיימות באזרחות, כמו חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בטחון המדינה, עבירות הקשורות בפעילות מבצעית וחריגה מדיני הלחימה, עבירות בטחון, סירוב להיבדק בבדיקות שתן, הטלת מום, אלימות כלפי חייל או מפקד, וכן "עבירות סל" כלליות כמו התנהגות שאינה הולמת ופגיעה במשמעת.

הנחקרים במצ"ח הם בדרך כלל חיילים צעירים ונורמטיביים אשר אינם מורגלים בחקירות פליליות ואינם מודעים לזכויותיהם השונות. למרבה הצער חוקרי מצ"ח מנצלים זאת פעמים רבות, מפעילים לחצים שונים על הנחקרים ומשתמשים בתרגילי חקירה.

כל חייל אשר נחקר במצ"ח זכאי להיוועץ בעורך דין כאשר עומדות לו שתי חלופות:

• סנגור צבאי ששירותיו ניתנים ללא עלות מטעם הצבא
• עורך דין פרטי המחזיק בהיתר לייצוג בבתי דין צבאיים.

הייעוץ יכול להינתן לפני החקירה, או במהלכה באופן טלפוני או פרונטאלי, ואם עורך הדין לא זמין, הוראות קמצ"ר מחייבות את החוקר להוסיף ולנסות להשיגו בפרק זמן סביר על מנת לאפשר את הייעוץ לחייל.

אם אתם או אדם הקרוב לכם זומן לחקירת מצ"ח או נעצר על ידם, ישנה חשיבות עצומה לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם מטעם עורך דין העוסק ובקיא במערכת משפט הצבאי, על מנת להבטיח שיוכל להתמודד עם החקירה בדרך האפקטיבית והטובה ביותר.

התזמון של קבלת הייעוץ הוא קריטי ועשוי להכריע את גורל ההליכים המשפטיים שלאחר החקירה.

פנה עכשיו לקבלת ייעוץ לפני חקירת מצ"ח.

הליכים בבית דין צבאי

בתי הדין הצבאיים המחוזיים הם הערכאה המשפטית הדיונית בצבא, ומעליהם ישנה ערכאת ערעור – בית הדין הצבאי לערעורים שמקום מושבו בקריה בתל אביב.

בית הדין מחולקים למספר מחוזות שיפוט הנקבעים לפי פיקוד היחידה בה משרת החייל:

• פיקוד מרכז, ח"א, מטכ"ל ועורף – בית הדין הצבאי ביפו ("הבית הירוק").
• פיקוד דרום וז"י – בית הדין הצבאי בקסטינה.
• פיקוד צפון וח"י – בית הדין הצבאי בחיפה.

שופטי בית הדין הם קצינים משפטנים בדרגות רס"ן, סא"ל ואל"ם אשר שירתו בתפקידיהם הקודמים במגוון של תפקידים במערכות המשפט הצבאי, והם ממונים ע"י ועדה מיוחדת בהמלצת הרמטכ"ל ונשיא בית הדין לערעורים שדרגתו אלוף.

בעבירות מסוימות יושב הרכב של שלושה שופטים, כאשר אב בית הדין הוא השופט המשפטן המנהל את ההליך, ושני קצינים מהפיקוד הרלוונטי משמשים כ"שופטי צד" שאינם בעלי מומחיות משפטית אלא מומחיות וניסיון צבאיים בתפקידם.

במרבית ההליכים בצבע העונשים נעים בין מספר שבועות למספר חודשי מאסר, אך בתי הדין הצבאיים מוסמכים להטיל על חייל כמעט את כל סוגי וטווחי עונשים, כולל שנות מאסר רבות ואף מאסר עולם ועונש מוות, כמובן במקרים המתאימים ובהתאם לעבירה ונסיבות המקרה.

בתי הדין הצבאיים דנים פעמים רבות במעשים ועבירות שלא היו מגיעים לבית משפט מחוץ לצבא, ובכלל זה עבירות של שימוש ובהחזקה בסמים לצריכה עצמית ובכמויות מזעריות, עבירות אלימות ורכוש קלות יחסית, ועוד מעשים רבים שמהווים חריגה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מהמשרתים בצבא שהינם עובדי ציבור, כאשר הענישה פעמים רבות היא מחמירה מאוד ביחס למעשים.

כמו כן, ההליכים בבתי הדין הצבאיים הם בדרך כלל מהירים ומזורים ביחס למערכת המשפט באזרחות.

ישנה חשיבות מכרעת לקבלת ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי המנוסה במערכת ומכיר את בעלי התפקידים וההליכים השונים, כפי שמציע משרד עו"ד ליאור שטלצר.

עבירות צבאיות נפוצות

מגוון העבירות הנדונות בבתי הדין הצבאיים באופן שגרתי:

• עבירות סמים: הצבא הוא הגוף היחיד במדינה ישראל נכון להיות שעדיין עוסק בחקירה והעמדה לדין בעבירות של שימוש והחזקה בסמים קלים לצריכה עצמית. לא רק זו, אלא שמרבית עבודתם של בסיס החקירות של מצ"ח הינה בעבירות סמים, ולכן יש חשיבות עצומה להיוועצות בעורך דין המכיר את המערכת על כל רבדיה ברגע שנקראים לחקירה בתחום זה.

• עבירות היעדרות משירות ועריקות.
• עבירות הקשורות בפעילות מבצעית (חריגה מהוראות הפתיחה באש, תאונות אימונים, התעללות במקומיים, ביזה ועוד). 
• עבירות בנשק ושימוש בלתי חוקי בנשק.
• עבירות אלימות בצבא.
• עבירות מין בצבא.
• עבירות בטחון ובטחון מידע.
• הטלת מום והתחלות.
• עבירות מרמה וזיוף גימלים.

הליכי גיוס ופטור משירות בטחון

חוק שירות בטחון קובע את חובת השירות בצה"ל החלה על כל תושב ישראלי, וכן את המקרים שבהם יינתן פטור משירות בטחון בהתאם לעניין הפרטני.

כל אדם המיועד לשירות בטחון (מלש"ב) מזומן לבדיקות ומבחני התאמה לגיוס בלשכת הגיוס בהם עתידים להתאים לו פרופיל רפואי ונתוני איכות שונים ולקבוע את שיבוצו.

פעמים רבות נתקל המלש"ב בקשיים שונים מול רשויות הצבא בזמנם הליכי הגיוס ונזקק לשירותי עורך דין:

• בקשה לפטור משירות מטעמי דת או מצפון.
• בקשה לפטור מטעמים רפואיים או נפשיים.
• בקשה לפטור מטעמים סוציאליים ואי התאמה לשירות.
• סירוב לסיווג בטחוני מתאים.
• סירוב בקשות לדחיית גיוס.
• פגמים בהליכי מיון שונים.
• הסדרת מעמד ל"בני מהגרים" השוהים בחו"ל.

גם כאן ישנה חשיבות שערכה לא יסולא בפז לקבלת ייצוג על ידי עורך דין המתמצא במערכת הצבאית, ואשר יודע להתאים את אפיקי הטיפול היעילים והמתאימים לכל מקרה ואת בעלי התפקידים הרלוונטיים אליהם יש לפנות. משרד עו"ד ליאור שטלצר עוסק בהצלחה תחומים אלה מול כלל הגורמים מזה שנים ארוכות.

הסדרת מעמד לשוהים בחו"ל

צעירים רבים עוזבים את הארץ ביחד עם הוריהם או לבדם בטרם הגיע מועד הגיוס, מסיבות שונות ומגוונת, ומבלי לדעת כי הדבר עלול לסבך אותם מול רשויות הצבא.

פעמים רבות צעירים אלה מוכרזים ע"י רשויות הצבא כשוהים בחו"ל שלא ברשות ואף כמשתמטי גיוס, וצפויים להיעצר ולעמוד לדין מיד ברגע שכף רגלם תדרך בנתב"ג.

משרדנו פועל מול רשויות הגיוס לצורך הסדרת מעמדם של מלש"בים אלה וזאת על מנת לאפשר להם להגיע לארץ מבלי להיעצר ולהסדיר את מעמדם המשפטי מול רשויות הצבא בהקדם.

ישנה חשיבות לפנות בזמן ובאמצעות עורך דין מנוסה בתחום, ולהימנע מפניות עצמאיות שעלולות לסבך את מצבו המשפטי של המלש"ב שלא לצורך.

ייצוג בוועדות צבאיות

פקודות הצבא וחוק השיפוט הצבאי קובעים את דרך עבודתן של מספר וועדות צבאיות אשר להן סמכויות רבות ביחס לחייל העומד בפניהן לפי נסיבות המקרה:

• ועדה לעיון בעונש: 
  ועדה זו מתכנסת בעניינו של כל חייל אשר נדון בבית דין צבאי לעונש מאסר של שנה ומעלה, ותפקידה לבחון את האפשרות לשחררו בשחרור מוקדם מהכליאה החל מהרגע בו ריצה מחצית מעונשו. חברי הוועדה הם שופט צבאי המשמש כיושב הראש הוועדה ומנהל אותה, נציג הרמטכ"ל בדרגת סא"ל ומעלה, ואדם נוסף בעל ניסיון בתחום הטיפול באסיר המומנה ע"י שר הבטחון. בוועדה יש זכות לייצוג ע"י עורך דין צבאי שתפקידו להכין את האסיר לוועדה, לשלוח אותו לקבלת חוות דעת ותוכניות שיקום, וכן לטעון בפני הוועדה על מנת להוביל לשחרור מוקדם ככל הניתן של האסיר.
• ועדה להעברת כלואים ("ועדה 210"): 
  ועדה זו מתכנסת באופן אוטומטי בעניינו של כל חייל אשר נדון בבית דין צבאי לעונש מאסר של שנה ומעלה, לאחר שגזר הדין הפך חלוט, ותפקידה לבחון את האפשרות להעבירו לרצות את יתרת עונשו בכלא אזרחי ובאחריות שירות בתי הסוהר. בין שיקולי הוועדה: מהות העבירה ונסיבותיה, ובכלל זה אופייה האזרחי או הצבאי; אורכה של תקופת המאסר; עברו הפלילי של הכלוא; התנהגותו בבסיס הכליאה; רצונו של הכלוא; חשש לשלומו ובטחונו; אפשרות שיקומו במסגרת צבאית; מעמדו הצבאי (פטור משירות, סיום שירות סדיר וכו'); מצבו הרפואי של האסיר והטיפול בו ועוד. חברי הוועדה הם נשיא בית דין צבאי מחוזי בדרגת אל"ם המשמש כיו"ר, נציג הרמטכ"ל ונציג שירות בתי הסוהר.
  בוועדה יש זכות לייצוג ע"י עורך דין צבאי שתפקידו להכין את האסיר לדיון וכן לטעון בפני הוועדה על מנת להוביל להותרתו בבסיס כליאה צבאי או להעברתו למתקן כליאה אזרחי מתאים בהתאם לנסיבות המקרה.
• ועדה להתרת התחייבות: 
  ועדה זו מתכנסת על ידי מחלקת הסגל בצה"ל, ותפקידה להחליט על המשך שירותו של משרת קבע אשר הוחלט להתיר את התחייבותו לשירות לאור התנהגותו. הוועדה מתכנסת באופן אוטומטי בעניינו של משרת קבע שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה פלילית בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי. 
  בכל מקרה אחר, הוועדה תתכנס בהתאם להמלצת סגן הפרקליט הצבאי הראשי, אם מצא לנכון שהתנהגותו של המשרת חרגה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממשרת קבע באופן שיש לבחון להתיר את התחייבותו להמשך שירות הקבע. כך לדוגמא, חייל שביצע עבירה בגינה עמד לדין משמעתי, וסגן הפצ"ר סבור שיש לבחון את התרת התחייבותו, יעביר את המלצתו בנושא למחלקת הסגל והוועדה תתכנס בעניינו.
  ישנה חשיבות מכרעת לייצוג ע"י עורך דין בוועדה, אשר יכול להביא את טענותיו המשפטיות והעובדתיות של משרת הקבע בפניה ולמנוע את התרת ההתחייבות בעניינו ואת גדיעת הקריירה הצבאית שלו.
• הוועדה המייעצת לעניין שכר בזמן השעיה מתפקיד:
  ועדה זו מתכנסת ע"י מחלקת הסגל ותפקידה לדון בשכרו של משרת קבע שהושעה מתפקידו לאור הליכים משפטיים המתקיימים בעניינו. הוועדה מוסמכת להורות על הפחתת שכרו של משרת הקבע עד לגובה של 50% מהשכר בכל תקופת השעייתו.
• ועדת הערר למשרתי הקבע (ראה להלן).

כאמור, בכל אחת מהוועדות הנ"ל ישנה זכות לייצוג על ידי עורך דין, וחשוב לממש את הזכות ולהיעזר בשירותיו של עורך דין מנוסה בתחום, זאת על מנת להגדיל את הסיכויים לסיים את ההליך באופן מיטבי.

ועדת הערר למשרתי הקבע

צה"ל אינו מקום עבודה קלאסי, ועל המשרתים בו לא חלים דיני העבודה הרגילים מכיוון שעבודתם הינה בגדר שירות ייחודי.

גם אם משרת קבע אינו "עובד" אלא משרת בצבא במשך 20 שנים ולפתע מבקשים לסיים את העסקתו, אין לו אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה ולהתנגד לפיטוריו, הוא אינו יכול להגיש תביעה כנגד מעסיקו – הצבא.

לפיכך, לפני מספר שנים הוקמה ועדת הערר למשרתי הקבע מכוח חוק שירות הקבע בצה"ל, ובה ניתנה למשרתים האפשרות להשיג על החלטות שונות הנוגעות להמשך שירותם הצבאי בפני ועדה זו.

כך למשל, ניתן לפנות בהשגות על החלטות בנוגעות לסיום השירות בשל תפקוד לקוי או צמצום כוח האדם, על פגיעה בזכויות סוציאליות או בשכר, פגיעה בתנאי השירות, על החלטה שלא לקבל מועמד לשירות קבע ועוד.

בוועדה יושבים שופט בדימוס המשמש כיו"ר, נציג ציבור שאינו עבוד מדינה בעל ידע ומוחיות בתחום דיני העבודה, ונציג ציבור נוסף המומנה ע"י הרמטכ"ל.

את הצבא מייצגים בוועדה קצינים מטעם מחלקת הייעוץ והחקיקה בפרקליטות הצבאית ותפקידם להגן על עמדת הצבא.

פעמים רבות בעזרת ייצוג של עורך דין מנוסה בתחום ניתן לשכנע את חברי הוועדה לקבוע כי ההחלטות שהתקבלו בעניינו של המשרת היו בניגוד לדין, ופעמים רבות ניתן אף לכפות על צה"ל להחזירו לשירות.

השעיה והדחה מתפקיד

הוראות הפקודות העליון (הפ"ע) 3.0226 קובעות את סמכויותיהם של המפקדים בצבא להורות על השעיה והדחה מתפקיד של משרת בצה"ל.

ניתן להורות על השעיה לתקופות של 14-60 ימים, אותן ניתן להאריך עד למשך כולל של שנה, לאחר שנפתחו נגד המשרת הליכים של בדיקה, תחקיר או חקירה פלילית אשר עדיין מתנהלים, וקיים יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד התנאים הבאים:

• התנהגותו פוגעת במשמעת, במורל או ביעילות היחידה
• התנהגותו פוגעת בטוהר המידות או בערכי הצבא
• התנהגותו חורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל במעמדו או דרגתו או שיש בה סטייה בולטת מהנדרש מחייל במעמדו ודרגתו.

אם לאחר סיום ההליכים הוחלט להגיש כתב אישום נגד המשרת, אזי רשאי המפקד המוסמך להאריך את ההשעיה עד לסיום ההליכים המשפטיים.

גם הדחה של משרת מתפקידו או מתפקידים מסוימים בצבא תבוצע גם היא לאחר ששוכנע המפקד כי התנהגותו של המשרת מחייבת את הדחתו מטעמים שונים, והוראותיה קבועות גם הן בהופ"ע.

בכל אחד מההליכים יש למשרת זכות לשטוח את טענותיו בפני קבלת ההחלטה, וכן קיימת זכות לערער עליה בפני מפקדו של הגורם שהחליט.

פעמים רבות ישנה חשיבות לשטיחת מלוא הטיעונים בכתב ע"י עורך דין מנוסה הבקיא בהליכים אלה במערכת המשפטי הצבאית.

משרדנו מעניק שירותי ייעוץ וייצוג לפני ובמהלך הליכי השעיה והדחה על מנת להבטיח שהטענות המהותיות יובאו בפני הגורם המחליט וזכויותיו של המשרת יישמרו.

הדין המשמעתי

הדין המשמעתי הוא הכלי הפיקודי החשוב ביותר שניתן למפקדים על מנת להבטיח את הציות, הסדר והמשמעת ביחידתם, והוא מאפשר להם להעמיד את פקודיהם לדין בגין עבירות משמעת ולהעניש אותם במגוון רחב של עונשים – החל מעונש קנס, כלה בעונש ריתוק למחנה ועד לעונש מאסר של ממש. כל קצין בצה"ל הוא קצין שיפוט בהכשרתו, ומוסמך לדון את חייליו לעונשים שונים בהתאם לפקודות.

למרבה הצער הן חיילים והן מפקדים רבים בצה"ל אינם מודעים לזכויות החייל במהלך ההליך המשמעתי, ולכן פעמים רבות ההליך שמבצע קצין השיפוט פגום מהיסוד ופוגע קשות בזכויות החיילים ובחירותם.

חשוב לדעת שהליכים אלה מעוגנים בפקודות ובכללים ברורים ומוסדרים, ולכן יש אפשרות לפנות באמצעות עורך דין לגורמים המוסמכים בפרקליטות הצבאית, ולבקש לבחון את ההליך המשמעתי, לעכבו ואף לבטלו במקרים המתאימים.

אם אתם חושבים שההליך המשמעתי בעניינכם או בעניין בן משפחתם היה פגום, לא הוגן וגרם לו עולל כלשהו, אל תהססו לפנות לייעוץ.