משפט פלילי

מהו משפט פלילי?
מרבית האנשים מתייחסים למשפט פלילי כעולם של עבריינים נלוזים ומרושעים, מכוניות מתפוצצות ותאי מאסר מעופשים. כמו בכל נושא אחר, המציאות מורכבת בהרבה ונוגעת לכל אדם ואדם.

המשפט הפלילי נוגע בתחומים ובמקרים רבים ומגוונים, וכמעט אין אדם שלא יכול למצוא את עצמו או את יקיריו מובלים יום בהיר אחד לחקירה במשטרה או אף למעצר, ומתמודדים עם שלל הליכים מתחום המשפט הפלילי. באותם רגעים כמעט כל אדם מוצא עצמו משותק וחסר אונים מול כוחה של מערכת האכיפה והכוח הרב המצוי בידיה.

המשפט הפלילי הוא למעשה הכלי שבאמצעותו נאכפים נורמות וחוקים במדינה בכוח הזרוע של המדינה. מדובר במצב א-סימטרי בו מצד אחד ניצבת המדינה החזקה על כל אמצעיה ומשאביה, מאשימה את האזרח הקטן וטוענת שמעשיו חצו את גבול המותר והאסור בהתאם לחוקי המדינה, ומבקשת לפגוע בו ולהענישו בשל מעשיו – וזאת בדרך של שלילת חירותו, פגיעה בשמו הטוב, בכיסו ובכמעט בכל מישורי חייו.

בהליך הפלילי המדינה היא המאשימה, והאדם הוא הנאשם. כל גורם אחר, כמו חוקרי המשטרה או קורבנות המעשה, הם עדי התביעה בלבד ואינם צדדים להליך.

אדם אשר נחשד בעבירה פלילית ייחקר ע"י המשטרה ויעומת עם כל החשדות והראיות הקיימות נגדו על מנת שיציג את גרסאותיו.

בסיום החקירה, התיק יעבור לבחינת רשויות תביעה (בעבירות קלות יחסית לתביעות המשטרתיות ועבירות אחרות לפרקליטות), והם אלה שיחליטו אם יש לסגור את התיק, להשלים את החקירה ולאסוף ראיות נוספות או להגיש כתב אישום כנגד האדם.

מרגע הגשת כתב האישום מתחיל ההליך הפלילי העיקרי – האדם מוזמן לדיון ראשון בו מוקרא לו כתב האישום וההליך נפתח, וכאן עובר הכדור לידיו של הנאשם אשר יכול לנהל את הגנתו בעזרת שירותי עורך דין, ולסיים את ההליכים בדרך הטובה ביותר בנסיבות העניין.

השלבים ההכרחיים או האפשריים לניהול ההליך הפלילי:

• העתקת חומר החקירה והראיות ולמידתו בהתאם להיקפו.
• איתור פרכות וסתירות בחומר הראיות בהתאם לדין ולפסיקת בתי המשפט בנושא.
• בחינת אפשרות להשיג ראיות עצמאיות שלא הושגו בחקירה ושרלוונטיות להגנת הנאשם.
• הליכים מקדמיים בפני בית המשפט: בקשות לחומר חקירה, עתירות לגילוי ראיות חסויות, הליכי גישור בין הצדדים וכו'.
• קבלת החלטה מושכלת אם להודות בחלק מהעבירות או לכפור באשמה מבחינה משפטית או עובדתית.
• ניסיון למשא ומתן והגעה להסדר טיעון במסגרתו מודה הנאשם בחלק מהעבירות או בעבירות חלופיות, והצדדים מסכמים על עונש הולם או על טווח עונשים שבהם יחליט בית המשפט, והכל בהתאם לנסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבות המקרה בעניינו.
• טיעונים לעונש אם מורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון או לאחר משפט.

ייעוץ לפני חקירה במשטרה ובמהלכה

כל אדם הנחקר בחשד לעבירה לפלילית זכאי לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין לפי בחירתו.

המשטרה בדרך כלל מזמנת אנשים לחקירה באופן טלפוני, ובמקרים מורכבים יותר מגיעה לעכב את האדם או חלילה לעצור אותו לצורך הבאתו לתחנה וחקירתו. בכל שלב מרגע זימונו או עיכובו של אדם לחקירה הוא רשאי לבקש להיוועץ עם עורך דין, ועל המשטרה לאפשר לו ליצור קשר עם עורך דינו או עם בני משפחתו לצורך מימוש הזכות.

חשוב לזכור כי אם זומנתם לחקירה במשטרה – מותר ורצוי להתעקש לתאם את החקירה בהתאם לאילוצים שלכם, ואינכם מחוייבים להכפיף את עצמכם ללוח הזמנים שהחוקרים מנסים לכפות עליכם. יש לעמוד על זכויותיכם ולבקש לתאם את החקירה למועד שבו יתאפשר לכם להגיע אליה, ובעיקר למועד יאפשר לכם לקבל ייעוץ משפטי מסנגור פלילי בהקדם.

מכיוון שיחסי הכוחות בין המשטרה והנחקר אינם מאוזנים, ישנה חשיבות רבה לקבלת ייעוץ מסוג זה, וזאת על מנת להכיר את זכויותיכם ואת המותר, האסור והאפשרי בחקירה, על מנת לצמצם את הנזקים וההשלכות שעשויים להיגרם בעקבות החקירה.

משרדנו מעניק ייעוץ מקיף לפני חקירת משטרה ובמהלכה, על מנת לאזן את עמדת הנחיתות בה נמצא הלקוח אל מול המערכת ועל מנת לאפשר לו להתמודד עם החקירה באופן מיטבי.

הליכי מעצר ושחרור ממעצר

המשטרה מוסמכת לעצור כל אדם לחקירה למשך 24 שעות, אחריהן קצין משטרה מוסמך לשחררו בתנאים שונים כמו חתימה על ערבות צד ג', הפקדה כספית ומעצר בית של עד 5 ימים.

"מעצר ימים"
אם המשטרה מעוניינת להאריך את המעצר מעבר לכך במהלך החקירה, עליה להביא את העצור בפני שופט בתוך 24 שעות מרגע מעצרו, ולבקש להאריך את מעצרו בתקופות של עד 15 ימים בכל פעם, ו-30 ימים בסך הכל, וזאת כדי למצות את החקירה בזמן שהוא נתון במעצר. הליך זה מכונה "מעצר ימים" והוא יתרחש כאשר העצור עדיין חשוד בעבירות אך החקירה בעניינו עדיין מתנהלת, ולא הוגש נגדו כתב אישום.

המקרים שבהם שופט יורה על מעצר ימים של חשוד יהיו כאשר קיים חשד סביר שהוא ביצע את העבירה, וכן כאשר מתקיימות עילות מעצר כמו מסוכנות (כשהעבירה חמורה או מעידה מטבעה על סכנה שיש בעצור, למשל במקרי אלימות קשים ועבירות מין חמורות) וחשש לשיבוש החקירה. בשלב זה, החשוד וסנגורו אינם יכולים לעיין בחומר החקירה על מנת שלא לאפשר לחשוד להכיר אותו, לשבש את החקירה ולהיות מוכן לשאלות שיישאל.

במקרים אלה נטיית בית המשפט תהיה פעמים רבות להאריך את המעצר על מנת לאפשר למשטרה להשלים את עבודתה ולמצות את החקירה, וישנה חשיבות לייצוג על ידי עורך דין הבקיא בהליכי המעצר ויודע כיצד ניתן לשכנע את השופט להורות על שחרור החשוד לחלופת מעצר.

"מעצר עד תום ההליכים"
עם סיום החקירה, אם סבורה התביעה המשטרתית או הפרקליטות שיש מקום לבקש את המשך המעצר גם בזמן המשפט, עליה להגיש "הצהרת תובע" שלפיה יש כוונה להגיש כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד העצור, ואז החוק מאפשר להאריך את המעצר ב-5 ימים נוספים לשם הכנת כתב האישום והבקשה הנ"ל.

מעצר לאחר הגשת כתב אישום, המכונה מעצר עד תום ההליכים, יינתן במקרים שבהם השופט שמע את הצדדים, עיין בחומר החקירה (שבשלב זה עובר לנאשם ולסנגורו) ומצא כי:

•  ישנן ראיות לכאורה להוכחת האישומים. משמעות המונח "ראיות לכאורה" היא ראיות "על הנייר", עדויות ומסמכים כתובים שטרם נבחנו בהליך משפטי של מתן עדות וחקירה נגדית, ולכן בשלב זה הן רק "לכאורה" ורק לאחר שיעברו את כור ההיתוך של ההליך הפלילי ניתן יהיה לקבוע על בסיסם אם הנאשם אשם או זכאי.
• מתקיימת עילת מעצר שעניינה מסוכנות, שיבוש הליכי משפט או הימלטות מאימת הדין. בעבירות חמורות נקבע בחוק כי עילת המסוכנות מתקיימת באופן אוטומטי ועל הנאשם לשכנע מדוע אינה מתקיימת בעניינו (למשל בעבירות אלימות ורצח, עבירות אונס, סחר בסמים, ריגול וכו'). בעבירות אחרות, השופט אמור להעריך את מידת המסוכנות על פי נסיבות המקרה הספציפי, עברו הפלילי של הנאשם, מצבו הנפשי וכו'.
• לא נמצאה חלופת מעצר ראויה שיש בה כדי לענות על צרכי המעצר בדרך שפגיעתה בעצור פחותה ממעצר ממשי. כלומר, בית המשפט מחויב בכל מקרה ומקרה לבחון אפשרות לחלופת מעצר נאותה שתחליף את המעצר בכלא, גם בעבירות חמורות מאוד.

בהליכי המעצר השונים חשוב מאוד שהעצור יהיה מיוצג על ידי עורך דין מנוסה המכיר את כל אפיקי ההליך ויכול לסייע לו להשתחרר מהמעצר בהקדם על מנת לנהל את משפטו כשהוא אינו מאחורי סורג ובריח.

שימוע לפני כתב אישום

על פי החוק, בעבירות שעונשן מעל 3 שנות מאסר, המכונות עבירות מסוג "פשע", קיימת חובה להודיע לאדם שנחשד בעבירה שישנה אפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, וכן קיימת חובה לאפשר לו לקיים בתוך 30 ימים הליך של "שימוע" בו יוכל עורך דינו להציג את טענותיו ולשכנע את גורמי התביעה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.

במקרים אלה ישנה חשיבות לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ של סנגור פלילי מנוסה, וזאת על מנת לגבש את קו ההגנה ואת האסטרטגיה שתינקט בהליך, שכן פעמים רבות לאחר השימוע יכולה התביעה לקיים מקצה שיפורים בתיק ולהשלים את החקירה באופן שעלול לפגוע בלקוח, לכן חשוב לברור היטב ולהחליט אילו קלפים לחשוף במהלך השימוע ואילו להשאיר קרוב לחזה.

ניהול ההליך הפלילי

פעמים רבות אין מנוס מניהול ההליך הפלילי במלואו על מנת למצות את טענותיו של הלקוח. ההליך המשפטי הנ"ל מכונה "משפט הוכחות", ובמהלכו התביעה צריכה להביא את עדיה ולהוכיח מעל לכל ספק סביר את כל העובדות הנטענות בכתב האישום, כאשר שלב זה מכונה "פרשת התביעה" במהלכו עולים עדי התביעה להעיד, נחקרים על דוכן העדים על ידי התובע שזימן אותם בחקירה ראשית, ולאחר מכן נחקרים על ידי סנגור הנאשם בחקירה נגדית, שתפקידה למוטט את טענות התביעה בהתאם לנסיבות המקרה.

לאחר פרשת התביעה, מגיע שלב פרשת ההגנה, במהלכו מעיד הנאשם ראשון מבין עדיו, נחקר בחקירה ראשית על ידי סנגורו ולאחר מכן משיב בחקירה נגדית לנציג התביעה. לאחר שהנאשם מסיים להעיד הוא רשאי לזמן עדים מטעמו שנחקרים באופן דומה.

בסיום שמיעת העדים הצדדים מסכמים את טענותיהם, ולאחר מכן בית המשפט מוסר את הכרעת הדין.

הליך ההוכחות יכול להתחיל ולהסתיים בישיבה אחת כשמדובר בתיק קטן ופשוט, ויכול להתפרש על פני עשרות ישיבות במשך שנים בתיקים מורכבים, והכל בהתאם לנסיבות המקרה.

בלב ליבו של ההליך מצויה היכולת לנתב את החקירות הנגדיות של עדי התביעה בכיוון קו ההגנה, וזאת בהתאם להלכות הקיימות בפסיקה הרלוונטיות ולדין הקיים והחקיקה.

עבירות פליליות נפוצות:

• עבירות סמים - שימוש והחזקה בסמים, סחר בסמים, אספקת סם, עסקה אחרת בסם, וכן עבירות של מכירת חומר מסכן לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים. 
• עבירות רכוש - גניבה, התפרצות, החזקת נכס החשוד כגנוב, היזק לרכוש במזיד, שוד ושוד מזוין (שוד הוא כל עבירת גניבה הכוללת גם יסוד של אלימות או איום באלימות).   
• עבירות מין - הטרדה מינית, מעשה מגונה, אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, עבירות תוך ניצול מצב המונע התנגדות או תוך ניצול יחסי מרות. 
• עבירות אלימות - איומים, תקיפה ותקיפת בן זוג, חבלה בכוונה מחמירה, פציעה, גרימת חבלה חמורה, אלימות במשפחה, ניסיון רצח ועוד. 
• עבירות זיוף ומרמה - שימוש במסמך מזויף, זיוף מסמך, קבלת דבר במרמה וכו'. 
• עבירות המתה - רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות. 
• עבירות כלפי הסדר והמשטר - שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, הדחת עד, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור. 
• עבירות מחשב - חדירה לחומר מחשב שלא כדין, שיבוש או הפרעה לחומר מחשב, עריכת תוכנת "נגיף" לצורך גרימת נזק, מידע כוזב או פלט כוזב. 

נחקרתם במשטרה? הוגש נגדכם כתב אישום? פנו בהקדם לקבלת ייעוץ מעורך דין פלילי מנוסה על מנת למזער את הנזקים.