6 דברים שכדאי לדעת על עריקות ונפקדות:
1. עריקות ונפקדות - מה בכלל ההבדל?
חוק השיפוט הצבאי קובע בסעיף 94 עבירה על כל "היעדרות מן השירות שלא ברשות".
עם השנים השתרשו המונחים "נפקדות" ו"עריקות" כעבירות שונות, אך בפועל שתיהן מתייחסות לביצוע עבירה של היעדרות מן השירות. ההבחנה בין המונחים היא הבחנה שלישותית-משפטית ונועדה להבחין בין משך ההיעדרות והמשך הטיפול השלישותי-משפטי בה.
בהתאם לכך, היעדרות של עד 21 ימים מוגדרת כ"נפקדות" בעוד היעדרות למעלה מכך מוגדרת כעריקות. מרגע המעבר לעריקות ההליך עובר לטיפול מדור עריקים ומשם להחלטת פרקליטות עריקים עם התייצבותו או מעצרו של העריק. נפקדות לעומת זאת מטופלת עדיין ביחידה האורגנית של החייל.
2. בכל יום שעובר המצב מחמיר וכך גם העונש הצפוי -
לא משנה מה הסיבות להיעדרות מהצבא, כל עוד הימים נוקפים כך מצבכם מחמיר, הן בהיבט של סוג ההליך שיינקט כלפיכם (משמעתי או פלילי) והן בהיבט של אורכו וחומרתו של עונש המאסר בו תאלצו לשאת. לכן מומלץ לפנות בהקדם לקבלת יעוץ מעו"ד הבקיא בדין הצבאי על מנת למזער את הנזקים ולסיים את ההיעדרות בהקדם.
3. עריקות בקו"ם והשתמטות -
אי התייצבות ליום הגיוס המכונה "השתמטות", והיעדרות מהבקו"ם לאחר הגיוס ובימיו הראשונים המכונה "עריקות בקו"ם" הן שתי סוגי היעדרויות חריגות הנתפסות כחמורות פחות בשל אופיין וסוגן וניתן לטפל בשתיהן באופן יעיל יחסית. היעדרויות אלה נחשבות חמורות פחות מהיעדרות משירות סדיר, מאחר שמדובר במקרים שבהם החייל עדיין לא נקלט בשירות ולא הפנים את הנורמות המצופות ממנו, ולכן המערכת נוטה לגלות סלחנות רבה יותר גם במידת העונש, וגם ברף ההעמדה לדין שהינו מחמיר פחות מאשר במקרים של היעדרות משירות סדיר.
4. עריקות מילואים -
גם כאן מדובר בסוג חריג יחסית של היעדרות משירות אשר מטופלת באופן שונה.
חיילי המילואים אינם נדרשים להיות בכל עת בשירות הצבאי אלא רק במועדים שבהם הם נקראים לשירות זה, ולכן השיקולים הרלוונטיים ביותר הם תקופת וסוג השמ"פ אליו זומנו - האם חד יומי? שבועי? או אולי תעסוקה מבצעית של חודש?
חומרת העבירה תיקבע לרוב בהתאם לסוג ואורך השירות אליו נקראת, שירות המילואים שביצעת בעבר, עבר של היעדרויות משירות בסדיר או במיל' וכן גם אורך התקופה שחלפה מאז החל והסתיים השירות שאליו נקראת. כאשר חולפת תקופה של למעלה משנתיים מאז מועד הקריאה לשירות ההליך עובר לטיפול משפטי ולהגשת כתב אישום להבדיל מהליך משמעתי.
חשוב לזכור - אי קבלת צו המילואים אינה פוטרת מאחריות לביצוע ההיעדרות, ודי בכך שרשויות הצבא יוכיחו כי הצו נשלח בדואר רשום לכתובת האחרונה שעדכן החייל.
5. הקפאת כל ההליכים וסירוב למו"מ -
כל עוד חייל נעדר מן השירות שלא ברשות אין כל אפשרות לבוא בדברים מול רשויות הצבא בנוגע לענייניו השונים, ביניהם עונשו והמשך שירותו.
רק לאחר התייצבות ומעצר ניתן להתחיל בהליכים השונים, ומכאן שיש חשיבות רבה לתכנון ההתייצבות מראש לאחר קבלת יעוץ משפטי.
6. עריקות בזמן השהייה הבסיס -
לעיתים יש מקרים בהם חייל נמצא בבסיס אך לאורך תקופה ארוכה הוא אדון לעצמו ואינו מבצע את משימותיו והוראות מפקדיו.
במצב כזה ניתן להאשים את החייל בעריקות לכל דבר, שכן העבירה מתייחסת להיעדרות מהמקום בו נדרש החייל להיות ע"י מפקדיו, ואין חשיבות אם החייל נמצא בבסיס או בבית לעניין עצם ביצוע העבירה.